מה מראים המחקרים על שתלים קצרים של Bicon?
קיימים נתונים קליניים ספציפיים על שתלים קצרים ואולטרה-קצרים של Bicon, כולל מחקרים עם מעקב של 5 שנים ומחקר קטן עם מעקב של 10 שנים.
במחקר רטרוספקטיבי שכלל 333 שתלי Bicon באורך 5, 6 ו-8 מ”מ, שהותקנו באזורים אחוריים בלסת העליונה והתחתונה, שיעור השרידות הכולל לאחר 5 שנים היה 96.10%. שיעורי השרידות היו דומים בין שלושת אורכי השתלים שנבדקו: 96.85% בשתלי 8 מ”מ, 95.65% בשתלי 6 מ”מ ו-95.60% בשתלי 5 מ”מ. ההבדלים בין הקבוצות לא היו מובהקים סטטיסטית. [1]
אלה נתונים מעודדים, אך חשוב לקרוא אותם נכון. הם אינם אומרים ששתל קצר מתאים לכל מטופל או שכל מקרה של חוסר עצם יכול להיפתר ללא טיפול נוסף. בחירת השתל תלויה בכמות ובאיכות העצם, באזור ההשתלה, במצב החניכיים, בכוחות הלעיסה, במצב הבריאותי ובתכנון הכירורגי והשיקומי.
מהו בכלל שתל קצר?
אין בספרות הגדרה אחת שמשמשת את כל המחקרים. בקונצנזוס של ה-ITI, למשל, שתלים באורך של עד 6 מ”מ מוגדרים כשתלים קצרים. [5]
במחקרים המרכזיים על מערכת Bicon שבהם נעסוק כאן נעשתה חלוקה מעט שונה: שתלים באורך 6 עד 8 מ”מ הוגדרו כ-“short implants”, ואילו שתלים באורך 5 מ”מ הוגדרו כ-“ultra-short implants”. [1]
לכן, כאשר משווים אחוזי הצלחה בין מחקרים, חשוב לבדוק לא רק את המונח “שתל קצר”, אלא גם את האורך המדויק שנבדק, סוג השתל, מיקום השתל וסוג השיקום.
למה בכלל להשתמש בשתל קצר כשיש חוסר עצם?
אחד האתגרים המרכזיים בהשתלות שיניים הוא גובה עצם מוגבל. בלסת העליונה האחורית, לדוגמה, הקרבה לסינוס עלולה להגביל את האפשרות להחדיר שתל ארוך. בלסת התחתונה, הקרבה לתעלת העצב עשויה ליצור מגבלה דומה.
במצבים מסוימים ניתן להגדיל את נפח העצם באמצעות פרוצדורות כמו הרמת סינוס או בניית עצם. אפשרות אחרת, כאשר התנאים האנטומיים והקליניים מתאימים, היא לנצל את העצם הטבעית הקיימת באמצעות שתל קצר יותר.
היתרון האפשרי הוא הפחתת הצורך בפרוצדורות כירורגיות נוספות. עם זאת, שתל קצר אינו תחליף אוטומטי להשתלת עצם או להרמת סינוס. ההחלטה מתקבלת לפי המקרה הספציפי.
מחקר 5 השנים: 333 שתלים קצרים ואולטרה-קצרים
אחד המחקרים המרכזיים על שתלי Bicon פורסם בשנת 2021 ב-Clinical Implant Dentistry and Related Research. המחקר בחן 333 שתלים בעלי plateau design וחיבור locking-taper, אצל 142 מטופלים. השתלים הותקנו באזורים אחוריים של הלסת העליונה והתחתונה ונשאו כתרים בודדים. [1]
התוצאות לאחר 5 שנים היו:
אורך השתל | שיעור שרידות לאחר 5 שנים |
8 מ”מ | 96.85% |
6 מ”מ | 95.65% |
5 מ”מ | 95.60% |
כלל השתלים | 96.10% |
לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בשיעורי השרידות בין שלושת אורכי השתלים.
עוד נתון מעניין במחקר הוא שבכ-45% מהשתלים היחס בין גובה הכתר לאורך השתל היה 2 ומעלה. יחס גבוה בין כתר לשתל נחשב בעבר לגורם שעשוי לעורר חשש בשתלים קצרים, אך באוכלוסייה שנבדקה לא נמצא הבדל מובהק בשרידות בין השתלים באורכים השונים. [1]
חשוב לזכור שמדובר במחקר רטרוספקטיבי ולא בניסוי אקראי מבוקר. לכן התוצאות מתארות ביצועים קליניים טובים בקבוצה שנבדקה, אך אינן מוכיחות שכל שתל של 5 מ”מ יתנהג באופן זהה בכל מטופל ובכל מצב.
לא רק “האם השתל נשאר”: מה קרה לעצם שסביבו?
שרידות של שתל היא מדד חשוב, אבל היא אינה המדד היחיד.
באותו מחקר, אובדן העצם הקרסטלית הממוצע לאחר 5 שנים היה 0.69 מ”מ. שכיחות הפרי-אימפלנטיטיס, לפי ההגדרה שבה השתמשו החוקרים, עמדה על 5.94%. שיעור ה”הצלחה” הכולל של השתלים היה 94.06%. [1]
הפער בין 96.10% שרידות לבין 94.06% הצלחה חשוב להבנת תוצאות מחקרים בתחום ההשתלות.
שרידות (Survival) פירושה בדרך כלל שהשתל עדיין נמצא בפה ומתפקד.
הצלחה (Success) היא הגדרה מחמירה יותר, שעשויה להתייחס גם להיעדר כאב, זיהום, ניידות, אובדן עצם משמעותי או סיבוכים אחרים, בהתאם לקריטריונים של המחקר.
לכן כשנתקלים בטענה של “96% הצלחה”, כדאי לבדוק האם המחקר באמת מדבר על success או למעשה על survival.
ומה לגבי מטופלים עם היסטוריה של מחלת חניכיים?
בשנת 2022 פורסם ניתוח נוסף של אותה אוכלוסיית מחקר. הפעם החוקרים השוו בין מטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס לבין מטופלים ללא היסטוריה כזו. [2]
לאחר 5 שנים, שיעור שרידות השתלים היה 95.77% במטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס ו-96.67% במטופלים ללא היסטוריה של המחלה. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית.
עם זאת, היו הבדלים במדדים אחרים. אובדן העצם הקרסטלית הממוצע היה 0.74 מ”מ בקבוצת המטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס לעומת 0.61 מ”מ בקבוצה ללא היסטוריה כזו. שיעור הפרי-אימפלנטיטיס היה 7.84% לעומת 2.59%, בהתאמה, אם כי ההבדל במדד זה לא הגיע למובהקות סטטיסטית. [2]
שיעור ההצלחה הכולל היה 92.16% במטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס לעומת 97.41% במטופלים ללא היסטוריה כזו. [2]
יש כאן נקודה חשובה במיוחד: המטופלים במחקר היו תחת תוכנית תחזוקה קפדנית, שכללה טיפולי היגיינה ומעקב תקופתי. לכן אי אפשר להסיק מהמחקר שמחלת חניכיים בעבר אינה משמעותית. להפך, הנתונים מדגישים את החשיבות של טיפול במחלה, שמירה על היגיינה ומעקב לאורך זמן.
מה ידוע על שתלים קצרים באזור הסינוס?
בלסת העליונה האחורית, חוסר בגובה העצם קשור לעיתים קרובות לקרבה לרצפת הסינוס. במקרים מסוימים שתלים קצרים יכולים להיות חלק מגישה שמצמצמת את מידת ההתערבות הנדרשת.
מחקר נוסף שפורסם ב-2022 בחן 155 שתלי Bicon באורך 5, 6 ו-8 מ”מ אצל 79 מטופלים עם עצם מצומצמת באזור האחורי של הלסת העליונה. השתלים הותקנו בשילוב הרמת סינוס פנימית דרך הרכס, Internal Sinus Lift, ולא באמצעות הרמת סינוס פתוחה. [3]
לאחר 5 שנים, שיעור השרידות הכולל היה 94.84%. לפי אורך השתל, שיעורי השרידות היו 93.75% בשתלי 5 מ”מ, 94% בשתלי 6 מ”מ ו-100% בשתלי 8 מ”מ. [3]
לפני הטיפול גובה העצם השיורי החציוני היה כ-4.45 מ”מ.
הנתון הזה חשוב, אך חשוב לא פחות להבין מה הוא לא מוכיח: המחקר אינו אומר שהשתלים הקצרים ביטלו לחלוטין את הצורך בהתערבות בסינוס. השתלים במחקר הותקנו יחד עם הרמת סינוס פנימית.
לכן נכון יותר לומר שהמחקר תומך באפשרות של שימוש בשתלים קצרים במסגרת גישה פחות נרחבת במקרים מסוימים של לסת עליונה אטרופית, ולא לטעון שניתן להימנע מהרמת סינוס בכל מצב.
ומה קורה אחרי 10 שנים?
ב-2025 פורסם מחקר עם מעקב של 10 שנים על שיקום לסת תחתונה מחוסרת שיניים באמצעות שתלים אולטרה-קצרים.
במחקר הותקנו ארבעה שתלים בגודל 4×5 מ”מ בכל מטופל, שעליהם הורכב שיקום קבוע. עשרה מטופלים החלו את המחקר ושמונה השלימו את המעקב בן 10 השנים, בסך הכול 32 שתלים. [4]
בקרב המטופלים שהשלימו את המעקב נרשמה שרידות של 100% הן של השתלים והן של השיקומים. עומק הכיסים סביב השתלים נשאר מתחת ל-3 מ”מ, והחוקרים דיווחו גם על יציבות טובה של רמת העצם ושביעות רצון גבוהה של המטופלים. [4]
זו תוצאה מרשימה, אבל צריך לפרש אותה בהתאם לגודל המחקר. שמונה מטופלים ו-32 שתלים הם מדגם קטן מאוד בהשוואה למחקרי אוכלוסייה גדולים. החוקרים עצמם ציינו שיש צורך במחקרים גדולים יותר כדי לאשש את התוצאות.
לכן המחקר מספק ראיה ארוכת טווח מעודדת, אך אינו מספיק לבדו כדי לקבוע שיעור שרידות צפוי של 100% לשתלי 5 מ”מ בכלל האוכלוסייה.
האם המחקרים מוכיחים ששתלים קצרים מצליחים כמו שתלים ארוכים?
כדי לענות על השאלה הזאת צריך לצאת מהמחקרים הספציפיים על Bicon ולבחון את הספרות המחקרית הרחבה על שתלים קצרים.
מטא-אנליזה ששימשה את קונצנזוס ה-ITI וכללה 10 מחקרים אקראיים מבוקרים, 1,290 שתלים ו-775 מטופלים, מצאה שיעור שרידות ממוצע של כ-96% בשתלים באורך עד 6 מ”מ לעומת כ-98% בשתלים ארוכים יותר, במעקב של שנה עד 5 שנים. ההבדל בסיכון לכישלון לא היה מובהק סטטיסטית. [5]
סקירה שיטתית רחבה יותר שפורסמה בשנת 2024 וכללה 19 מחקרים אקראיים ו-2,214 שתלים הגיעה למסקנה מפורטת יותר: קיימות ראיות באיכות בינונית עד גבוהה לכך ששתלים באורך עד 6 מ”מ יכולים להציג שרידות דומה לאחר 5 שנים לשתלים באורך 10 מ”מ ומעלה במספר תרחישים קליניים. בנוסף, קיימות ראיות טובות לשימוש בשתלי 6 מ”מ כחלופה לשתלים ארוכים בשילוב הרמת סינוס במקרים מתאימים. [6]
לעומת זאת, אותה סקירה ציינה שהראיות לגבי שתלי 4 ו-5 מ”מ כתחליף להרמת סינוס עדיין אינן מספיקות כדי להגיע למסקנה דומה, וכך גם לגבי שימוש בשתלים קצרים במקום אוגמנטציה ורטיקלית במצבים מסוימים. [6]
ומה אומרות הראיות אחרי 10 שנים?
ביוני 2026 פורסמה סקירה שיטתית ומטא-אנליזה שהתמקדה במיוחד בתוצאות של שתלים קצרים באורך עד 6 מ”מ לאחר 10 שנים. היא כללה שמונה מחקרים, מהם ארבעה מחקרים אקראיים וארבעה מחקרים פרוספקטיביים. [7]
שיעור השרידות המשוקלל לאחר 10 שנים היה 93.7% ברמת השתל. בניתוח ההשוואתי של ארבעת המחקרים האקראיים, השרידות של שתלים קצרים לאחר 10 שנים הייתה מעט נמוכה יותר מזו של שתלים ארוכים. החוקרים עדיין הגדירו שתלים קצרים כאפשרות טיפולית ארוכת טווח רלוונטית למטופלים עם אטרופיה של עצם הלסת, אך הדגישו שיש לפרש את התוצאות בזהירות. [7]
המשמעות היא שהתמונה המחקרית אינה “שתל קצר טוב יותר” או “שתל ארוך טוב יותר”. ההחלטה תלויה בתרחיש הקליני, והפער בין האפשרויות עשוי להשתנות ככל שמשך המעקב מתארך.
מה מיוחד במערכת Bicon שנבדקה במחקרים?
השתלים שנבדקו במחקרי Bicon אינם פשוט גרסה מקוצרת של שתל בורגי רגיל. המערכת שנבדקה כוללת עיצוב Plateau וחיבור קוני מסוג Locking Taper בין השתל למבנה, ללא בורג חיבור מרכזי. העיצוב הבסיסי של המערכת נמצא בשימוש מאז 1985. [1,3]
המאפיינים האלה חשובים כאשר מפרשים את המחקרים, משום שלא ניתן בהכרח לקחת תוצאה שנמדדה במערכת שתלים אחת ולהחיל אותה באופן אוטומטי על כל שתל אחר באותו אורך.
באותה מידה, צריך להיזהר מהכיוון ההפוך: מחקרים קליניים רטרוספקטיביים אינם מאפשרים לקבוע שמאפיין הנדסי מסוים, כמו ה-Plateau Design או ה-Locking Taper, הוא לבדו הסיבה לתוצאות הקליניות שנצפו. התוצאה היא שילוב של מערכת השתל, בחירת המטופלים, מיומנות הרופא, תכנון השיקום, התחזוקה וגורמים ביולוגיים נוספים.
מתי שתל קצר יכול להיות אפשרות רלוונטית?
גורם | מדוע הוא חשוב |
גובה העצם הקיים | קובע אם קיימת כמות מספקת של עצם טבעית לעיגון השתל |
רוחב ואיכות העצם | אורך אינו המדד היחיד ליציבות ולתכנון ההשתלה |
מיקום בלסת | התנאים שונים בלסת עליונה, תחתונה, קדמית ואחורית |
קרבה לסינוס או לעצב | אחד השיקולים המרכזיים לבחינת שתל קצר |
מצב החניכיים | מחלת חניכיים פעילה ומעקב לקוי עלולים להשפיע על הפרוגנוזה |
כוחות הלעיסה והסגר | חשובים במיוחד בשיקום על שתלים קצרים |
סוג השיקום | כתר בודד, מספר שתלים מחוברים ושיקום לסת מלאה הם מצבים שונים |
מצב בריאותי והרגלים | עישון, מחלות מערכתיות וגורמי סיכון אחרים חייבים להיכלל בתכנון |
ההחלטה אינה מתקבלת לפי אורך השתל בלבד. נדרשים בדיקה קלינית, הדמיה מתאימה ותוכנית טיפול המתייחסת לכל המשתנים האלה.
שאלות נפוצות על שתלים קצרים
כן, קיימים מחקרים ספציפיים על שתלי Bicon באורך 5 מ”מ שהראו תוצאות טובות. במחקר של 333 שתלים, שרידות שתלי 5 מ”מ לאחר 5 שנים הייתה 95.60%. [1] קיים גם מחקר קטן שבו 32 שתלי 5 מ”מ שהשלימו מעקב של 10 שנים שרדו כולם. [4] עם זאת, תוצאות אלו אינן מבטיחות הצלחה בכל מטופל.
לא. חוסר עצם הוא מונח רחב. קיימים הבדלים משמעותיים בגובה, ברוחב ובאיכות העצם ובין הלסת העליונה לתחתונה. במקרים מסוימים שתל קצר יכול להפחית את הצורך בבניית עצם, ובמקרים אחרים עדיין יידרשו הרמת סינוס, השתלת עצם או פתרון אחר.
לא. יש ראיות טובות לכך שבמצבים מסוימים, במיוחד עם שתלי 6 מ”מ, שתלים קצרים יכולים לשמש חלופה לטיפול הכולל הרמת סינוס. [6] לעומת זאת, הראיות לגבי שתלי 4 ו-5 מ”מ כתחליף להרמת סינוס עדיין מוגבלות יותר. במחקר Bicon באזור הסינוס שבו נעשה שימוש בשתלי 5-8 מ”מ, בוצעה במקביל הרמת סינוס פנימית. [3]
בטווח של עד 5 שנים, מחקרים אקראיים רבים מצאו תוצאות דומות בתרחישים קליניים מוגדרים. [5,6] בטווח של 10 שנים, מטא-אנליזה עדכנית מצאה שרידות גבוהה של שתלים קצרים, אך מעט נמוכה יותר מזו של שתלים ארוכים. [7] לכן התשובה תלויה גם במשך המעקב וגם במצב הקליני.
היסטוריה של מחלת חניכיים אינה בהכרח שוללת טיפול בשתלים קצרים. במחקר של Bicon נמצאה שרידות של 95.77% לאחר 5 שנים גם במטופלים עם היסטוריה של פריודונטיטיס. עם זאת, קבוצת המטופלים הזו הציגה מדדים פחות טובים בחלק מפרמטרי בריאות הרקמות סביב השתלים, וכל המטופלים במחקר עברו תוכנית תחזוקה קפדנית. [2]
אין מספר יחיד שמתאים לכל מצב. במחקר הגדול יחסית של 333 שתלים, השרידות לאחר 5 שנים הייתה 96.10% וההצלחה לפי הקריטריונים המחמירים של המחקר הייתה 94.06%. [1] מחקרים אחרים מציגים תוצאות שונות בהתאם לאורך השתל, מיקום השתל, מצב המטופלים וסוג השיקום.
השורה התחתונה
המחקר הקיים תומך בכך ששתלים קצרים ואולטרה-קצרים יכולים להיות אפשרות טיפולית מבוססת במטופלים נבחרים עם גובה עצם מוגבל.
במחקרים הספציפיים על Bicon, שתלים באורך 5, 6 ו-8 מ”מ הציגו שרידות של כ-96% לאחר 5 שנים, ללא הבדל מובהק בין אורכי השתלים במחקר המרכזי. קיימים גם נתוני 10 שנים מעודדים על שתלי 5 מ”מ, אם כי ממדגם קטן. [1,4]
במקביל, הספרות הרחבה מלמדת שלא נכון להציג שתלים קצרים כפתרון עדיף בכל מצב. קיימות ראיות טובות לשימוש בהם בתרחישים מסוימים, אך במקרים אחרים הראיות מוגבלות יותר, ובטווח של 10 שנים יש נתונים המצביעים על יתרון מסוים בשרידות לשתלים ארוכים. [6,7]
לכן השאלה הנכונה אינה רק “האם שתל קצר מצליח?”, אלא האם שתל קצר הוא הפתרון המתאים למבנה העצם, למצב הבריאותי ולתוכנית השיקום של המטופל הספציפי.
כאשר קיים חוסר עצם, מומלץ לבחון את כל אפשרויות הטיפול על בסיס בדיקה קלינית והדמיה, ולשאול את הרופא גם על האפשרות להשתמש בשתלים קצרים לפני שמחליטים על פרוצדורה כירורגית מורכבת יותר.
המידע במאמר נועד להעשרה ולהצגת הספרות המקצועית ואינו מהווה אבחון, ייעוץ רפואי או תחליף לתוכנית טיפול אישית של רופא שיניים מוסמך.
מקורות
- Lombardo G, Signoriello A, Marincola M, et al. Survival rates of ultra-short (<6 mm) compared with short locking-taper implants supporting single crowns in posterior areas: A 5-year retrospective study. Clinical Implant Dentistry and Related Research. 2021;23(6):904-919. DOI: 10.1111/cid.13054.
- Lombardo G, Signoriello A, Pardo A, et al. Short and ultra-short (<6-mm) locking-taper implants supporting single crowns in posterior areas (part II): A 5-year retrospective study on periodontally healthy patients and patients with a history of periodontitis. Clinical Implant Dentistry and Related Research. 2022;24(4):455-467. DOI: 10.1111/cid.13103.
- Lombardo G, Signoriello A, Marincola M, et al. Short and Ultra-Short Implants, in Association with Simultaneous Internal Sinus Lift in the Atrophic Posterior Maxilla: A Five-Year Retrospective Study. Materials. 2022;15(22):7995. DOI: 10.3390/ma15227995.
- Petroni G, Zaccheo F, Rupe C, Cicconetti A. Edentulous Mandibles Restored with Fiber-Reinforced Composite Prostheses Supported by 5.0 mm Ultra-Short Implants: Ten-Year Follow-Up. Prosthesis. 2025;7(4):94. DOI: 10.3390/prosthesis7040094.
- Papaspyridakos P, De Souza A, Vazouras K, Gholami H, Pagni S, Weber HP. Survival rates of short dental implants (≤6 mm) compared with implants longer than 6 mm in posterior jaw areas: A meta-analysis. Clinical Oral Implants Research. 2018;29(Suppl 16):8-20. DOI: 10.1111/clr.13289.
- Ravidà A, Serroni M, Borgnakke WS, et al. Short (≤6 mm) compared with ≥10-mm dental implants in different clinical scenarios: A systematic review of randomized clinical trials with meta-analysis, trial sequential analysis and quality of evidence grading. Journal of Clinical Periodontology. 2024;51(7):936-965. DOI: 10.1111/jcpe.13981.
- Lin L, Ren Y, Zhu E, Wang X, Yao Q. Ten-year outcomes of short dental implants (≤6 mm): a systematic review and sensitivity meta-analysis. BMC Oral Health. 2026. DOI: 10.1186/s12903-026-08742-4.