שתלים קצרים, הרמת סינוס או שתלים זיגומטיים: איך בוחרים כשיש חוסר עצם בלסת העליונה?

כאשר קיים חוסר עצם בלסת העליונה, אין פתרון אחד שמתאים לכל המטופלים.

שתלים קצרים יכולים במקרים מתאימים לנצל את העצם הטבעית הקיימת ולהפחית את הצורך בבניית עצם נרחבת. מחקרים אקראיים תומכים במיוחד בשימוש בשתלים באורך 6 מ”מ כחלופה לשתלים ארוכים עם הרמת סינוס במצבים מסוימים. [1]

הרמת סינוס נועדה להגדיל את נפח העצם באזור האחורי של הלסת העליונה כאשר העצם הקיימת אינה מאפשרת את תוכנית ההשתלה הרצויה. קיימות הרמת סינוס פנימית והרמת סינוס בגישה לטראלית, המכונה לעיתים “הרמת סינוס פתוחה”, והן שונות בהיקף ההתערבות ובמצבים שבהם משתמשים בהן.

שתלים זיגומטיים מיועדים בעיקר למצבים מתקדמים בהרבה, כגון אטרופיה קשה של לסת עליונה מחוסרת שיניים, כאשר קיימת כמות עצם מוגבלת מאוד ואפשרויות קונבנציונליות או השתלות עצם אינן ישימות. [2,3]

לכן השאלה הנכונה אינה “איזה טיפול טוב יותר?”, אלא איזו אפשרות מתאימה לכמות העצם שנותרה, למיקום החוסר ולתוכנית השיקום של המטופל הספציפי.

קודם כל: שלושת הטיפולים לא נועדו בהכרח לאותו מצב

קל להציג שתלים קצרים, הרמת סינוס ושתלים זיגומטיים כשלוש חלופות שוות לאותה בעיה. מבחינה קלינית, זו תמונה פשוטה מדי.

חוסר עצם בלסת העליונה יכול להיות מקומי או נרחב. הוא יכול להתבטא באזור של שן אחורית אחת, במספר שיניים או בלסת שלמה. בחלק מהמקרים נשארת עצם טבעית בגובה וברוחב שמאפשרים שימוש בשתל קצר. במקרים אחרים ניתן להוסיף מעט גובה באמצעות הרמת סינוס פנימית. במצבים אחרים נדרש הליך augmentation משמעותי יותר.

שתלים זיגומטיים נמצאים בקצה אחר של הרצף. קונצנזוס בינלאומי משנת 2026 ממליץ להציג אותם כאפשרות כאשר מדובר בלסת עליונה מחוסרת שיניים עם אטרופיה קשה, כמות עצם קדמית ואחורית מוגבלת מאוד, וכאשר בניית עצם אינה אפשרית או אינה מתאימה. [2]

לכן עצם העובדה שלמטופל “חסרה עצם” עדיין אינה אומרת דבר על סוג הטיפול שהוא צריך.

השוואה מהירה בין האפשרויות

	שתלים קצרים	הרמת סינוס + שתלים	שתלים זיגומטיים
מטרה עיקרית	להשתמש בעצם הטבעית הקיימת	ליצור נפח עצם נוסף באזור הסינוס	לעגן את השיקום בעצם הזיגומה במקום להסתמך על הלסת האטרופית
מיקום אופייני	לסת עליונה או תחתונה, בהתאם לאנטומיה	לסת עליונה אחורית	לסת עליונה בלבד
מתאים בעיקר ל	גובה עצם מוגבל אך מספיק ליציבות מתוכננת	כאשר נדרש גובה נוסף באזור הסינוס	אטרופיה קשה מאוד או כישלון/חוסר היתכנות של פתרונות אחרים
בניית עצם	לעיתים ניתן להימנע ממנה	חלק מהטיפול	לרוב נועד לעקוף את הצורך ב-grafting נרחב
מורכבות כירורגית	בדרך כלל נמוכה יותר	משתנה לפי סוג הרמת הסינוס	גבוהה מאוד
אפשר לשלב עם שיטה אחרת?	כן. למשל שתל קצר עם הרמת סינוס פנימית	כן	בדרך כלל חלק מתוכנית שיקום מלאה ומורכבת
נקודת זהירות מרכזית	לא כל גובה עצם מאפשר שתל קצר	סיבוכי סינוס ופרוצדורת augmentation	ניתוח מתקדם עם סיבוכים פוטנציאליים משמעותיים

אפשרות 1: שתלים קצרים

הרעיון מאחורי שתל קצר הוא פשוט: במקום לשנות את האנטומיה כדי שתתאים לשתל ארוך, בודקים האם ניתן לבחור שתל שמתאים לכמות העצם הטבעית שכבר קיימת.

במקרים מסוימים הדבר יכול להפחית את הצורך בהרמת סינוס או בבניית עצם ולצמצם את מספר ההליכים הכירורגיים.

אבל “שתל קצר” אינו קטגוריה אחידה, וגם בספרות קיימות הגדרות שונות. חלק מהמחקרים מגדירים שתלים באורך של עד 6 מ”מ כקצרים, בעוד שבמחקרים אחרים קיימת חלוקה בין short implants לבין ultra-short implants.

לכן כאשר בוחנים מחקר, חשוב לדעת איזה אורך בדיוק נבדק ולא רק אם הכותרת משתמשת במונח short implant.

 

מה מראים המחקרים בהשוואה להרמת סינוס?
סקירה שיטתית מקיפה שפורסמה בשנת 2024 בחנה 19 מחקרים אקראיים שכללו בסך הכול 2,214 שתלים. החוקרים בדקו שתלים באורך של עד 6 מ”מ מול שתלים באורך 10 מ”מ ומעלה במספר מצבים קליניים. [1]
המסקנה החשובה לענייננו הייתה שבמקרים מתאימים קיימות ראיות באיכות גבוהה לכך ששתלי 6 מ”מ יכולים להציג לאחר 5 שנים שיעורי שרידות דומים לשתלים ארוכים שמותקנים בשילוב הרמת סינוס. [1]

מחקר אקראי רב-מרכזי מדגים את הנקודה. הוא כלל 101 מטופלים עם גובה עצם של 5 עד 7 מ”מ באזור האחורי של הלסת העליונה והשווה בין:

• שתל קצר באורך 6 מ”מ
• שתל באורך 11 עד 15 מ”מ עם הרמת סינוס

לאחר 5 שנים, שיעור השרידות ברמת המטופל היה 98.5% בקבוצת השתלים הקצרים ו-100% בקבוצת השתלים הארוכים עם הרמת הסינוס. ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. גם ברמת העצם, הסיבוכים ומדדי איכות החיים לא נמצא יתרון משמעותי לאחת השיטות. [4]
זו ראיה משמעותית לכך שבמטופלים נבחרים, שתל קצר אינו רק “פשרה” כאשר אי אפשר לבצע שתל ארוך, אלא יכול להיות אחת מאפשרויות הטיפול שיש לשקול.

 

אבל האם גם שתל של 5 מ”מ תמיד יכול להחליף הרמת סינוס?
כאן התשובה זהירה יותר.
הסקירה השיטתית מ-2024 מצאה שהראיות לגבי שתלי 4 ו-5 מ”מ כחלופה להרמת סינוס עדיין אינן מספקות כדי להגיע לאותה רמת ודאות שקיימת לגבי שתלי 6 מ”מ. [1]
כלומר, אין בסיס מחקרי לכתוב שמטופל עם כמה מילימטרים בודדים של עצם יכול תמיד להימנע מהרמת סינוס רק באמצעות שתל של 5 מ”מ.
ההחלטה תלויה גם ברוחב העצם, איכותה, אפשרות להשיג יציבות ראשונית, מיקום השן, כוחות הלעיסה ותכנון השיקום.

איפה נכנסים שתלי Bicon לתמונה?
מערכת Bicon כוללת שתלים קצרים ואולטרה-קצרים בעיצוב Plateau ובחיבור Locking Taper.
במחקר רטרוספקטיבי של 333 שתלי Bicon באורך 5, 6 ו-8 מ”מ, שהותקנו באזורים אחוריים בלסת העליונה והתחתונה, שיעור השרידות הכולל לאחר 5 שנים היה 96.10%. שיעורי השרידות לפי אורך היו 95.60% בשתלי 5 מ”מ, 95.65% בשתלי 6 מ”מ ו-96.85% בשתלי 8 מ”מ, ללא הבדל מובהק בין הקבוצות. [5]

הנתונים האלה מחזקים את האפשרות להשתמש בשתלים קצרים של Bicon במצבים מתאימים של גובה עצם מוגבל.
עם זאת, גם כאן חשוב לא להפוך את הנתונים לטענה גורפת. המחקר היה רטרוספקטיבי, ולא השווה בכל המקרים שתל Bicon קצר מול הרמת סינוס או מול שתל זיגומטי.

אפשרות 2: הרמת סינוס

הרמת סינוס היא שם כולל לפרוצדורות שמטרתן להגדיל את נפח העצם באזור האחורי של הלסת העליונה.
לאחר אובדן שיניים באזור הטוחנות והמלתעות, עלולים להתרחש גם ספיגת עצם וגם שינוי בנפח הסינוס, כך שגובה העצם בין רכס הלסת לבין רצפת הסינוס אינו מספיק לתוכנית ההשתלה.
הרמת הסינוס יוצרת מרחב חדש מתחת לממברנת הסינוס שבו ניתן להשיג נפח עצם נוסף.

הרמת סינוס פנימית לעומת הרמת סינוס לטראלית
חשוב להבחין בין שתי משפחות עיקריות של טיפולים.

• הרמת סינוס פנימית או Transcrestal Sinus Floor Elevation מתבצעת דרך אזור הכנת השתל. היא בדרך כלל מוגבלת יותר בהיקפה ויכולה להתאים למצבים שבהם קיימת כבר כמות מסוימת של עצם טבעית.
• הרמת סינוס בגישה לטראלית, המכונה לעיתים הרמת סינוס פתוחה, כוללת גישה לסינוס דרך חלון בדופן הלטרלית. היא מאפשרת augmentation רחב יותר ולכן עשויה להתאים למצבים שבהם נדרשת תוספת עצם משמעותית יותר.

שתי השיטות הן טיפולים מוכרים ומבוססים, אך הן אינן זהות מבחינת ההיקף הכירורגי והסיבוכים האפשריים.
סקירה שיטתית של 74 מחקרים ו-4,411 פרוצדורות להרמת סינוס מצאה שכאב, נפיחות ובצקת דווחו במגוון הטכניקות. בין הסיבוכים שדרשו התערבות לאחר הרמת סינוס לטראלית היו קריעת ממברנת הסינוס, פתיחת פצע, חשיפה או כישלון של חומר graft וסינוסיטיס. [6]

המשמעות אינה שהרמת סינוס היא טיפול “מסוכן” שיש להימנע ממנו. מדובר בפרוצדורה מבוססת עם תוצאות טובות כאשר היא מתוכננת ומבוצעת נכון. המשמעות היא שכאשר קיימת אפשרות פחות פולשנית שמספקת פרוגנוזה דומה במקרה מסוים, לגיטימי להשוות בין האפשרויות לפני שמחליטים.

 

האם שתל קצר והרמת סינוס הם בהכרח שתי אפשרויות מנוגדות?

לא.
זו אחת הנקודות החשובות ביותר בהשוואה.

אפשר להשתמש בשתל קצר ביחד עם הרמת סינוס פנימית מוגבלת. כלומר, במקום לחשוב רק במונחים של “שתל קצר או הרמת סינוס”, קיימת גם אפשרות ביניים.
מחקר Bicon שפורסם בשנת 2022 בחן 155 שתלי Bicon באורך 5, 6 ו-8 מ”מ אצל 79 מטופלים, שהותקנו בלסת העליונה האחורית האטרופית בשילוב Internal Sinus Lift. [7]
לפני הטיפול, גובה העצם השיורי החציוני היה כ-4.45 מ”מ. לאחר 5 שנות מעקב, שיעור השרידות הכולל של השתלים היה 94.84%:

אורך                        שרידות לאחר 5 שנים

5 מ”מ                        93.75%

6 מ”מ                        94.00%

8 מ”מ                        100%

סה”כ                        94.84%

המחקר מעניין במיוחד משום שהוא מציג אסטרטגיה שנמצאת בין שני הקצוות: לא בהכרח השתלה בעצם הקיימת בלבד, אבל גם לא בהכרח הרמת סינוס לטראלית נרחבת.

חשוב להדגיש: המחקר הזה אינו הוכחה לכך ששתלי Bicon מבטלים הרמת סינוס. להפך, כל השתלים במחקר שולבו עם הרמת סינוס פנימית. הוא כן מצביע על כך שבחלק מהמקרים ניתן לשלב שתל קצר עם augmentation מצומצם יותר.

אפשרות 3: שתלים זיגומטיים

שתל זיגומטי שונה מהותית משתל דנטלי רגיל.
במקום להסתמך בעיקר על העצם האלוואולרית של הלסת העליונה, מדובר בשתל ארוך מאוד שמקבל עיגון בעצם הזיגומטית, עצם הלחי.
הטכניקה מאפשרת שיקום גם כאשר הלסת העליונה עצמה אטרופית באופן חמור ואין בה מספיק עצם לשתלים קונבנציונליים.

מתי הספרות ממליצה לשקול שתלים זיגומטיים?
הקונצנזוס של ה-ITI משנת 2023 והקונצנזוס הגלובלי משנת 2026 מציבים אותם בעיקר במקרים מורכבים. [2,3,8]

בין המצבים שנידונו:

• אטרופיה או חוסר עצם קיצוניים בלסת העליונה
• כישלון קודם של grafts או שתלים
• מצבים שבהם פרוצדורות בניית עצם מדורגות אינן אפשריות או אינן מתאימות
• חוסר חלקי או מלא של עצם הלסת בעקבות רזקציה, טראומה או מומים מסוימים

בקונצנזוס הגלובלי מ-2026 נקבע כי כאשר קיימת מקסילה מחוסרת שיניים עם אטרופיה חמורה, עצם קדמית ואחורית מוגבלת ובניית עצם אינה אפשרית, יש להציג שתלים זיגומטיים כאפשרות טיפולית. [2]
אותו קונצנזוס הדגיש גם שהטיפול צריך להתבצע בסביבה כירורגית מתאימה, על ידי מנתחים בעלי ניסיון והכשרה ייעודית שמסוגלים להתמודד גם עם סיבוכים משמעותיים. [2]

זו הבחנה חשובה: שתל זיגומטי אינו פשוט “שתל טוב יותר למי שחסרה לו יותר עצם”. הוא פתרון מתקדם למצב קליני אחר ובדרך כלל קשה יותר.

 

מה שיעורי ההצלחה של שתלים זיגומטיים?

שתלים זיגומטיים מציגים נתוני שרידות גבוהים.

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה מ-2023 כללה 18 מחקרים, 623 מטופלים ו-1,349 שתלים זיגומטיים. תקופת המעקב הממוצעת הייתה כ-75 חודשים. שיעור השרידות הממוצע היה 96.2%, ושיעור ההצלחה הממוצע היה 95.7%. [9]

אלה תוצאות טובות מאוד.

אולם נתון השרידות לבדו אינו נותן את כל התמונה. רוב בסיס הראיות בתחום הזיגומטי אינו מורכב מניסויים אקראיים גדולים, והטיפול עצמו מורכב יותר מבחינה אנטומית וכירורגית.
באותה מטא-אנליזה, סינוסיטיס הייתה הסיבוך הביולוגי השכיח ביותר, עם שכיחות משוקללת של 14.2% לאחר 5 שנים. [9]
לכן אין בסיס להציג שתלים זיגומטיים כטיפול “לא מוצלח”, אבל גם לא נכון להסיק משיעור השרידות הגבוה שהם בחירה ראשונה עבור כל מטופל עם חוסר עצם.

אז מה עדיף: שתל קצר או שתל זיגומטי?

ברוב המקרים זו אינה השוואה ישירה.
השתלים הקצרים נחקרו בעיקר כאפשרות להשתמש בעצם טבעית מוגבלת ולצמצם augmentation במצבים נבחרים.

שתלים זיגומטיים, לעומת זאת, מיועדים בעיקר למקרים שבהם האטרופיה בלסת העליונה קשה מאוד והאפשרויות הקונבנציונליות אינן מתאימות או אינן אפשריות.
זו גם הסיבה שאין משמעות רבה לשאלה “למי יש אחוז הצלחה גבוה יותר?” ללא תיאור המצב הקליני.
מטופל שיש לו 5 עד 7 מ”מ עצם באזור אחורי בלסת העליונה, למשל, נמצא במצב שונה לחלוטין ממטופל עם לסת עליונה מחוסרת שיניים ואטרופית מאוד שאין בה די עצם גם באזורים הקדמיים.

מתי שתל קצר עשוי להיות רלוונטי?

שתל קצר עשוי להיכלל בתוכנית הטיפול כאשר קיימת כמות עצם טבעית מוגבלת, אך האנטומיה עדיין מאפשרת יציבות מתאימה ותכנון שיקומי נכון.
הספרות נותנת כיום תמיכה טובה במיוחד לשתלים באורך 6 מ”מ במספר תרחישים קליניים, כולל במקסילה אחורית כחלופה להרמת סינוס במקרים נבחרים. [1]
שתלי 5 מ”מ מציגים גם הם נתונים קליניים מעודדים, כולל במחקרי Bicon, אך רמת הראיות לכך שהם יכולים להחליף באופן גורף הרמת סינוס נמוכה יותר. [1,5]

מתי הרמת סינוס עשויה להיות רלוונטית?

הרמת סינוס יכולה להיות הגיונית כאשר תוכנית השיקום דורשת נפח עצם נוסף באזור האחורי של הלסת העליונה.
בהתאם לכמות העצם ולגובה הנדרש, ניתן לשקול גישה פנימית מוגבלת או גישה לטראלית רחבה יותר.

הבחירה תלויה בין היתר בגובה וברוחב העצם, אנטומיית הסינוס, מספר השתלים המתוכננים, סוג השיקום והעדפת המטופל לאחר הצגת החלופות.

מתי שתלים זיגומטיים עשויים להיות רלוונטיים?

שתלים זיגומטיים נשקלים בעיקר כאשר מדובר באטרופיה מקסילרית קשה מאוד, במיוחד בשיקום לסת מלאה, וכאשר שתלים קונבנציונליים בעצם טבעית או augmented bone אינם אפשרות מתאימה.
הקונצנזוס העדכני מציע לראות בהם אפשרות מתקדמת למצבים שבהם פתרונות קונבנציונליים אינם ישימים, ולא כתחליף שגרתי להרמת סינוס או לשתל קצר. [2]

למה חשוב למדוד את העצם ולא רק לומר “יש חוסר עצם”?

שני מטופלים שקיבלו את המשפט “אין לך מספיק עצם” יכולים להיות מועמדים לטיפולים שונים לחלוטין.
לפני קבלת החלטה יש לבחון באמצעות בדיקה והדמיה מתאימה:

• גובה העצם
• רוחב העצם
• מיקום חוסר העצם
• איכות העצם
• היחס לסינוס
• כמות העצם באזורים הקדמיים
• מספר השיניים החסרות
• סוג השיקום המתוכנן
• מצב החניכיים
• גורמי סיכון רפואיים והרגלים
• יכולת להשיג יציבות מתאימה לשתל

לכן גם מספר מילימטרים בפני עצמו אינו מהווה תוכנית טיפול.

אילו שאלות כדאי לשאול את הרופא לפני שמחליטים?

1. כמה עצם באמת נשארה לי?
בקשו להבין את גובה ורוחב העצם באזור הרלוונטי לפי ההדמיה, ולא להסתפק בהגדרה הכללית “חוסר עצם”.

2. האם ניתן להשתמש בשתל קצר בעצם הטבעית הקיימת?
אם מוצעת בניית עצם או הרמת סינוס, ניתן לשאול האם נבדקה גם אפשרות של שתל קצר ומה היתרונות והחסרונות שלה במקרה הספציפי.

3. אם צריך הרמת סינוס, האם נדרשת גישה לטראלית או שאפשר לבצע גישה פנימית?
היקף הטיפול יכול להשתנות מאוד בין המקרים.

4. האם ניתן לשלב שתל קצר עם הרמת סינוס פנימית מוגבלת?
בחלק מהמצבים אין צורך לבחור דווקא בין “אפס augmentation” לבין הרמת סינוס נרחבת.

5. אם מוצעים שתלים זיגומטיים, מה הופך את המקרה שלי למקרה שמתאים להם?
כדאי להבין האם מדובר באטרופיה קשה שבה טיפולים קונבנציונליים אינם ישימים, ומהן החלופות שנבדקו.

6. מה הניסיון והנתונים הקליניים של מערכת השתלים שנבחרה?
המונח “שתל קצר” לבדו אינו מתאר מערכת שתלים. כדאי לבחון מחקרים על האורך, העיצוב והמערכת הספציפית כאשר קיימים נתונים כאלה.

שאלות נפוצות

אמרו לי שאין לי מספיק עצם. האם זה אומר שאני חייב הרמת סינוס?
לא בהכרח.
הרמת סינוס רלוונטית לחוסר עצם באזור האחורי של הלסת העליונה, אבל בחלק מהמקרים קיימות חלופות כמו שתל קצר. קיימים גם מצבים שבהם ניתן להשתמש בשתל קצר בשילוב הרמת סינוס פנימית מצומצמת.
ההחלטה תלויה בכמות העצם שנשארה ובתוכנית השיקום.

האם שתלים קצרים באמת יכולים להחליף הרמת סינוס?
במקרים מסוימים כן.
הראיות החזקות ביותר כיום הן לגבי שתלים באורך 6 מ”מ, שבמחקרים אקראיים הציגו תוצאות דומות לאחר 5 שנים לשתלים ארוכים בשילוב הרמת סינוס במקרים נבחרים. [1,4]
לגבי שתלי 4 ו-5 מ”מ כתחליף מלא להרמת סינוס, הראיות עדיין פחות חד-משמעיות. [1]

האם Bicon יכול למנוע הרמת סינוס?
שתלי Bicon קצרים עשויים במקרים מתאימים לאפשר תוכנית טיפול שמנצלת כמות עצם קטנה יותר מזו שנדרשת לשתלים ארוכים.
עם זאת, אין בסיס לטעון שניתן להימנע מהרמת סינוס בכל מקרה. במחקר Bicon על מקסילה אחורית עם גובה עצם מוגבל, השתלים הקצרים שולבו עם הרמת סינוס פנימית. [7]

האם שתלים זיגומטיים טובים יותר משתלים קצרים?
אין תשובה כללית כזאת משום ששני הפתרונות אינם מיועדים בהכרח לאותם מטופלים.
שתלים זיגומטיים מיועדים בעיקר לאטרופיה קשה של הלסת העליונה, בעוד שתלים קצרים יכולים להתאים למצבים שבהם קיימת עדיין עצם טבעית מספקת לתכנון ההשתלה.

האם שתלים זיגומטיים הם טיפול עם אחוזי הצלחה נמוכים?
לא.
מטא-אנליזה ארוכת טווח מצאה שרידות ממוצעת של כ-96.2% לאחר מעקב ממוצע של יותר משש שנים. [9]
עם זאת, מדובר בפרוצדורה כירורגית מורכבת יותר עם פרופיל סיבוכים שונה, ולכן היא שמורה בעיקר למצבים המתאימים לכך.

אם הרמת סינוס מצליחה, למה בכלל לשקול שתל קצר?
העובדה ששתי אפשרויות יכולות להצליח אינה אומרת שהן זהות.
במקרה שבו שתל קצר ושתל ארוך עם הרמת סינוס צפויים להציג תוצאה טובה, הרופא והמטופל יכולים לשקול גם את היקף הניתוח, מספר ההתערבויות, זמן הטיפול, עלות הטיפול, גורמי הסיכון והעדפות המטופל.

השורה התחתונה

חוסר עצם בלסת העליונה אינו אבחנה שמובילה אוטומטית לטיפול אחד.

שתלים קצרים יכולים להיות אפשרות מבוססת במקרים נבחרים שבהם קיימת עצם טבעית מוגבלת. עבור שתלים באורך 6 מ”מ קיימות כיום ראיות טובות לכך שבמצבים מסוימים הם יכולים להציג בטווח של 5 שנים תוצאות דומות לשתלים ארוכים עם הרמת סינוס. [1,4]

הרמת סינוס נשארת טיפול מרכזי ומבוסס כאשר נדרש להגדיל את נפח העצם באזור האחורי של הלסת העליונה. היא יכולה להתבצע בהיקפים שונים, ובחלק מהמקרים ניתן לשלב גישה פנימית עם שתלים קצרים. [6,7]

שתלים זיגומטיים הם פתרון בעל שיעורי שרידות גבוהים, אך מיועדים בעיקר למצבים מורכבים של אטרופיה קשה מאוד שבהם טיפולים קונבנציונליים אינם מתאימים. בהתאם לקונצנזוס העדכני, מדובר בפרוצדורה שמצריכה מומחיות כירורגית ייעודית ויכולת להתמודד עם סיבוכים מורכבים. [2,3,9]

לכן לפני שמחליטים על הרמת סינוס, שתל קצר או שתל זיגומטי, כדאי לבקש להבין כמה עצם קיימת, אילו חלופות אפשריות במקרה הספציפי, ומה היתרונות, המגבלות והראיות הקליניות של כל אפשרות.

המידע במאמר נועד להעשרה ולהצגת אפשרויות הטיפול והספרות המקצועית. הוא אינו מהווה אבחון, המלצה רפואית אישית או תחליף לבדיקה, הדמיה ותוכנית טיפול של רופא שיניים מוסמך.

 

 

מקורות

1. Ravidà A, Serroni M, Borgnakke WS, et al. Short (≤6 mm) compared with ≥10-mm dental implants in different clinical scenarios: A systematic review of randomized clinical trials with meta-analysis, trial sequential analysis and quality of evidence grading. Journal of Clinical Periodontology. 2024;51(7):936-965. DOI: 10.1111/jcpe.13981.
2. Pala K, Neugebauer J, Buser D, et al. Consensus Report of Group 2 of the 1st Global Consensus for Clinical Guidelines for the Rehabilitation of the Edentulous Maxilla: Zygomatic, Standard-Length, and Short Implant-Supported Prostheses. Clinical Oral Implants Research. 2026;37(Suppl 30):S49-S67. DOI: 10.1111/clr.70081.
3. Al-Nawas B, Aghaloo T, Aparicio C, et al. ITI consensus report on zygomatic implants: indications, evaluation of surgical techniques and long-term treatment outcomes. International Journal of Implant Dentistry. 2023;9:28. DOI: 10.1186/s40729-023-00489-9.
4. Thoma DS, Haas R, Sporniak-Tutak K, Garcia A, Taylor TD, Hämmerle CHF. Randomized controlled multicentre study comparing short dental implants (6 mm) versus longer dental implants (11-15 mm) in combination with sinus floor elevation procedures: 5-Year data. Journal of Clinical Periodontology. 2018;45(12):1465-1474. DOI: 10.1111/jcpe.13025.
5. Lombardo G, Signoriello A, Marincola M, et al. Survival rates of ultra-short (<6 mm) compared with short locking-taper implants supporting single crowns in posterior areas: A 5-year retrospective study. Clinical Implant Dentistry and Related Research. 2021;23(6):904-919. DOI: 10.1111/cid.13054.
6. Hsu Y-T, Rosen PS, Choksi K, Shih M-C, Ninneman S, Lee C-T. Complications of sinus floor elevation procedure and management strategies: A systematic review. Clinical Implant Dentistry and Related Research. 2022;24(6):740-765. DOI: 10.1111/cid.13086.
7. Lombardo G, Signoriello A, Marincola M, et al. Short and Ultra-Short Implants, in Association with Simultaneous Internal Sinus Lift in the Atrophic Posterior Maxilla: A Five-Year Retrospective Study. Materials. 2022;15(22):7995. DOI: 10.3390/ma15227995.
8. Polido WD, Machado-Fernandez A, Lin WS, Aghaloo T. Indications for zygomatic implants: a systematic review. International Journal of Implant Dentistry. 2023;9:17. DOI: 10.1186/s40729-023-00480-4.
9. Brennand Roper M, Vissink A, Dudding T, et al. Long-term treatment outcomes with zygomatic implants: a systematic review and meta-analysis. International Journal of Implant Dentistry. 2023;9:21. DOI: 10.1186/s40729-023-00479-x.