השתלת עצם בלסת עליונה או תחתונה: מתי, איך, והאם אפשר להימנע?

כאשר מבצעים טיפול דנטלי, לעיתים נתקלים בשיניים ששורשיהן נפגעו כתוצאה מדלקת או שבר. לרוב הצעד הראשון יהיה ביצוע טיפולי שורש כדי לשמור על השורש הקיים, אבל במקרים מסוימים אין ברירה וחייבים לעקור את השן עם השורש.

בשלב הבא נהוג לבצע שחזור באמצעות השתלת שתל דנטלי ובניית שחזור מלאכותי; אבל פעמים רבות בגלל עקירת השן נוצרת ספיגה של עצם, כלומר היא מתחילה להיעלם בהדרגה. כך בעצם נוצר אובדן עצם דווקא באזור שבו יש צורך בנפח עצם שיספיק להשתלה – ולכן אם רוצים להשתיל שתלים דנטליים סטנדרטיים, חייבים קודם לבצע השתלת עצם בלסת עליונה או בלסת תחתונה.

איך עושים השתלת עצם בלסת עליונה או תחתונה?

יש כמה דרכים לבצע תוספת עצם, ולהלן נציג חלק מן הנפוצות שבהן. השאלה היא האם נדרשת תוספת עצם בלסת העליונה (קרוב לסינוס), או בלסת התחתונה (קרוב לתעלת העצב), שכן לכל פרוצדורה טיפולית נלווים סיכונים משלה:

  1. הרמת סינוס פתוחה
    פרוצדורה שמתבצעת במקרה של השתלת עצם בלסת העליונה, ובמסגרתה “פותחים חלון” מעל השיניים כדי ליצור גישה לאזור חלל הסינוס. בשלב הבא מפרידים את רירית הסינוס כדי לשמור מקום שבו נוכל להכניס חומר דמוי עצם, וכך נקבל יותר גובה עצם.
    חשוב לציין שתהליך הרמת סינוס פתוחה כרוך בהחלמה ארוכה יחסית ונלווים לו נפיחות וסיכון לדלקת.
  2. הרמת סינוס סגורה
    גם זו פרוצדורה של השתלת עצם בלסת העליונה, והיא דומה להרמת סינוס פתוחה אבל פשוטה יותר. זאת משום שהתהליך המתואר מבוצע דרך אותו קדח שדרכו מחדירים את השתל. כלומר אין “פתיחת חלון” ולכן התהליך קצר יותר ועם פחות סיבוכים.
  3. אוגמנטציה ורטיקלית
    לעומת שתי הדרכים שתוארו לעיל, זו פרוצדורה של השתלת עצם בלסת התחתונה. במסגרתה, רוצים ליצור הגבהה של העצם בלסת התחתונה על מנת להתרחק מתעלת העצב. זהו ניתוח מורכב מאוד שמתבצע בהרדמה כללית, עם תהליך החלמה ארוך וצורך להמתין לפחות חצי שנה על מנת לבדוק האם הניתוח הצליח. וסיכויי ההצלה? לפחות על פי הספרות הרפואית, כ-53% בלבד.

במקום השתלת עצם בלסת עליונה או תחתונה: שתלים קצרים של בייקון

להלן תיארנו כמה פרוצדורות נפוצות לביצוע השתלת עצם, ובתלות במאפיינים הרפואיים הספציפיים לכל מטופל ומטופלת ייתכן שניתן לבצע פרוצדורות דומות; אבל יש אפשרות נוספת, פשוטה יותר: שימוש בשתלים קצרים של חברת בייקון.

השתלים הדנטליים של של בייקון מיוצרים משנת 1985 ונמצאים בשימוש כבר יותר מ-35 שנים (להבדיל משאר חברות השתלים בעולם, המייצרות שתלים קצרים מ-2015 לערך). בניגוד לשתלים דנטליים קצרים אחרים, שתלי בייקון אינם שתלים מוברגים. כלומר אין בורג בין השתל למבנה, ולכן אין כניסה של חיידקים בין השתל למבנה. זו נקודה חשובה משום שכניסת חיידקים בין השתל למבנה היא גורם מרכזי לאיבוד עצם סביב השתל, ולכן אנו נתקלים בלא מעט שתלים שלאחר פרק זמן מאבדים עצם.

שתלי בייקון, ברוב המקרים, מאפשרים לקבל טיפול פונקציונלי מלא ללא צורך בביצוע תוספת עצם. השימוש בשתלים הקצרים של בייקון מפחית את הסבל ואת אי הנוחות הכרוך בהשתלות עצם בלסת העליונה או בלסת התחתונה וכמו כן מקצר את זמן הטיפול מההשתלה ועד לסיום שחזור השיניים.

לסיכום

אם יש צורך לבצע השתלת שתלים דנטליים במקרה של אובדן עצם בלסת העליונה או התחתונה, ניתן לבצע השתלות עצם שיש בהן סיכונים מסוימים בשל הקרבה לתעלת העצב בלסת התחתונה או לסינוס בלסת העליונה.

במקרים רבים השימוש בשתלים קצרים של חברת בייקון מאפשר להימנע מפרוצדורות של השתלת עצם בלסת העליונה או בלסת התחתונה. עם זאת, חשוב לוודא שאכן מדובר בשתלי בייקון, המאושרים על ידי ה-FDA ויש בהם איטום מוחלט בין השתל למבנה, ולא בשתלים דנטליים מתברגים שחיידקים עלולים להיכנס דרכם לאזור השתל.